<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' מילה</h1>
<h2>דף כד:</h2>
אחד גר שניתגייר לשום אשה ואחד גיורת שנתגירה לשום איש והמיתגייר לשום שלחן מלכים ולשום עבדי שלמה ואחד גירי חלומות ואחד גירי אריות ואחד גירי מרדכי ואסתר הלכה כולם גירים.
<h2>דף מה:</h2>
גר דן את חבירו ואם אמו מישראל דן ואפילו ישר' ולעיניין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל.
<h2>דף מו:</h2>
גר שחזר לסורו יינו יין נסך פיתו פת כותי פירותיו טבלים ספריו ספרי קסמים ושמנו כיינו ושאר כל דבריו הרי הוא כגוי. אי זה הוא גר תושב כל הכופר בעבודה זרה ואוכל נבילות ועד כמה נקרא גר תושב אמ' ר' יהושע בן לוי עד שנים עשר חדש מכאן ואילך אם נתגייר מוטב ואם לאו גוי הוא. גר שמל ולא טבל או שטבל ולא מל הרי הוא כגוי לכל דבר ועושה יין נסך ואפילו קטן בן יומו וגוי עושה יין נסך. והלכתא מטבילין את הגר בש' ואין מטבילין את הגר בלילה ואין מטבילין [את] הגר אלא בשלשה תלמידי חכמ' מאי טע' משפט כתוב בו.
גר שטבל לשום קריו ושפחה שטבלה לשום נידתה לא עלתה להן טבילה, ההוא דהוה קארו ליה בר ארמא אמ' ר' יהושע בן לוי מי לא אטביל ליה לשום קרייה אי טביל ליה לשום קרייה שפיר דאמי, ההוא דהוה קארו ליה בר ארמיתא דכי איגירא אימיה לא טבילה לה, אמ' רב אסי מי לא אטבילה לנידתה אי טבילה לנידתה שפיר דאמי, והאידנא לא דקימא לן הלכתא גר צריך שלשה [מא]י טע' משפט כת' בו לעולם אינו גר עד שימול ויטבול. גירים מעידין זה לזה וכשירין לא שנא אחים מן האב ולא שנא אחים מן האם, מעידין זה לזה מאי טע' גר שנתגייר כקטן שנולד דאמי.
<h2>דף מז.</h2>
גר בין בארץ ובין בחוצה לארץ צריך להביא ראיה דאטבלוה בשלשה, דאמ' ר' חייא בר אבא אמ' ר' יוחנן הלכה בין בארץ בין בחוצה לארץ צריך להביא ראיה.
חרש שוטה וקטן שבאו להתגייר אין מקבלין אותן מפני שאינן כשירין להתנות עליהן וכל מי שאינו כשר להתנות עליו אין מקבלין אתו, אבל קטן אף על פי שאין בו דעת מקבלין אתו ומולין אתו על פי אבותיו. ואין מתנין על העבדים בשעת טבילה.
גר שבא להתגייר אמר[ים לו מה ראית שבא]תה להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דווין דחופין מסוחפין מטורפין הם ואיסורין באין עליהן, ואם אמ' יודיע אני ואיני כדאי מקבלין אתו מיד ומודיעין אתו מקצת מצות קלות ומק' מצ' חמורות ומודיעין אתו עון לקט שכחה ופיאה ומעשר עני, ומודיעין אתו עונשן של מצות ואומרין לו הוי יודיע עד שלא באתה לידי מידה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת חיללת שבת אי אתה ענוש סקילה ועכשיו שבאתה לידי מידה זו אכלת חלב אתה ענוש כרת חיללת שבת אתה ענוש סקילה, וכשם שמודיעין אתו עונשן שלמצות כך מודיעין אתו מתן שכרן שלמצות ואומרין לו הוי יודיע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים שישר' בזמן הזה אינן יכולין לקבל לא רוב טובא ולא רוב פורענות, ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו קיבל מולין אתו מיד, אם נשתיירו בו הציצין שמעכבין את המילה חוזרין ומולין אתו שנייה נתרפא מטבילין אתו מיד, ושלשה תלמידי חכמים עמדין לו על גביו ומודיעין אתו מקצת מצ' קל' מק' מצ' חמ' טבל ועלה הרי הוא כישר' לכל דבריו, והאשה נשים מושיבות אותה במים עד צ[וארה] ושלשה תלמידי חכמ' עמדין לה מבחוץ ומודיעין אתה מק' מצ' קל' [ומק'] מצ' חמ' אחד גר ואחד עבד משוחרר, ובמקום שהנדה טבלת שם גר [ועבד] משוחרר טבלין וכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בגר ובעבד משוחרר ובנידה.
<h2>דף מז:</h2>
גר שבא להת' אומר' לו מה רא' שבא' להת' מאי טע' כדר' חלבו דאמ' ר' חלבו קשין גרים לישר' כספחת. ומודיעין אתו עון לקט שכ' ופ' ומע' ענ[י] מאי טע' דאמ' ר' חייא בר אבא אמ' ר' יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להי[שבון]. אין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו מאי טע' דאיפרוש מיפרוש, דאמ' ר' אלעזר מאי קראה ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה וגו' אמרה לה נעמי לרות אסור לן ייחוד באשר תליני אלין, אסור לן עבדה זרה אלהיך אלהי, מפקדינן תחום הש' באשר תלכי אלך, מפקדינן שש מאות ושל[ש עש]רה מצות עמך עמי, ארבע מית[ות] נמסרו לבית דין באשר תמו[תי אמות], שני קברות הן מתוקנין לבית דין שם אקבר, מיד ותרא כ[י מתאמצת היא ו]גו'.
<h2>דף צז:</h2>
הגיורת שניתגירו בניה עמה לא חולצין ולא מיבמין ואין חייבין משום אשת אח מאי טע' גר שנתגייר כקטן שנולד דאמי, היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה הרי אילו לא חולצין ולא מיבמין אבל חייבין משום אשת אח, היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הן כיש' לכל דבריהן.
<h2>דף צח.</h2>
גר שבא להתגייר והיה נשאוי אחותו מן האם יוציא מן האב יקיים, אחות אביו מן האם יוציא מן האב יקיים, אחות אמו מן האם יוציא ומן האב ר' מאיר אומ' יוציא וחכמ' אומ' יקיים, שהיה ר' מאיר אומ' כל ערוה שהיא משום שאר האם יוציא מש' שא' האב יק' ומותר באשת אחיו ובאשת אחי אביו ושאר כל עריות מותרות לו לאיתויי אשת אביו.
